המשחק הוא בין גושי; האיחוד מימין צעד נכון. מאחר ולא היה ספק שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה.

בתוך כך, בנט התעקש לא לצרף את איתמר בן גביר. לכאורה צעד מתבקש. יחד עם זה, נקבל את איתמר בן גביר בשם סמוטריץ'.

שר החינוך, הרב רפי פרץ, עשה את כל הטעויות האפשריות בשבוע אחד:
 בטל מגזרים רבים, שקר ומה לא.
לא מתאים להיות שר חינוך( וגם לא לפוליטיקה) שאמור להכיל את כולם.
פשלת בגדול!!!

ביבי יחגוג על מפלגת ימינה כדי להגדיל את כוחו של הליכוד.
הימין יאבד /יבזבז את הקולות של עוצמה יהודית.

האיחוד משמאל:

האיחוד בין העבודה גשר למרץ צעד מתבקש.
כל הקולות משמאל לכחול לבן, יצביעו לעבודה גשר מרץ.

לעומת זאת, אי הצבת מועמד מהמיעוטים במקום ריאלי במפלגת העבודה מרץ, יפגע בגוש מרכז שמאל, ולמעשה אבדו את הקלף המנצח שיעשה את ההבדל ויביא את הנצחון לגוש, ואסביר:

בגוש הימין הקולות ילכו לימינה ואו לליכוד והפוטנציאל נשאר.
הקולות של עוצמה יהודית יתבזבזו.
מאגר הקולות היחידי שיש לגוש הימין זה הקולות שלא יצאו להצביע בבחירות הקודמות.
אולי גם יקוששו מליברמן מספר לא רב של קולות.

בגוש מרכז שמאל, פוטנציאל הקולות נמצא במקומות הבאים:
באלה שלא הצביעו בבחירות הקודמות.(ת"א)
הקולות ינועו בין כחול לבן לעבודה מרץ.
קולות הימין הקל לא יוסיפו עוד מנדטים לכחול לבן.(הפוטנציאל מוצא)
בתוך כך, יש פוטנציאל רב בקולות של המגזר הערבי.
מאוכזבי הרשימה המשותפת לא הלכו לקלפי ואו הצביעו למרץ כאשר היה לה מועמד מהמגזר(גם למפלגת העבודה).
אי הצבת מועמד כזה יגרום לכך שמצביעים רבים מהמגזר (מוערכים בכ-5 מנדטים) לא ילכו להצביע.
אילו היה מועמד מהמגזר בשמאל היו מצביעים והם אלה שהיו מכריעים את הכף לטובת המרכז שמאל.

לסיכום,
זו התמונה הפוליטית שמצטיירת, ולצערי הרב תוצאות הבחירות יחזרו על עצמן, עם יתרון קטן לכחול לבן, ולא יהיה מי שיכול להרכיב ממשלה.
ישראל ביתנו היא שתכריע ואו התפרקות הגוש הדתי מהימין.