חוק הסדרה לדרוזים
מאלק בדר 

בשנת 1948 היו במדינת ישראל 16 כפרים דרוזיים , כיום מעל 70 שנה יותר מאוחר קיימים במדינת ישראל 16 כפרים דרוזיים , כלומר מאז קום המדינה לא קם במדינה שום ישוב דרוזי חדש .

מחצית הקרקעות שהיו בבעלות הדרוזים בשנת 1948 הופקעו במטלות שונות במהלך שנות קיום המדינה , ועתודת הקרקע שלהם הצטמצמה להחריד , מאידך מספר התושבים הדרוזיים גדל פי תשעה בערך .

בנוסף , מנהל התכנון , ומוסדות התכנון מונעים באופן עקבי את התפתחות הישובים הדרוזיים , מכל מיני סיבות הזויות , ומונעים אישור תוכניות מתאר ומונעים אישור הרחבת שטחי שיפוט של הישובים הדרוזיים .

רוב הקרקעות אשר בבעלות פרטית של הדרוזים מוכרזים שמורות טבע, , דבר המונע את ניצולים של הקרקעות למטרות בניה או , חקלאות מתועשת, או כל סוג של ניצול הקרקע .

עד כאן זוהי תמונת המצב העגומה ביחס למצבם התכנוני של הישובים הדרוזיים , מצב שכל כולו באחריות ממשלות ישראל לדורותיהם , ותולדה של מדיניות מכוונת מקפחת , חונקת, ומאחוריה מדיניות הרעבה , והפיכת התושב הדרוזי לנתין במולדתו, תלוי באופן אבסולוטי בממסד , ועצם קיומו ופרנסתו, תלויים ברצון הטוב של הממשל .

הצעיר הדרוזי שב לכפרו אחרי סיום שירותו הצבאי ולאחר שלוש שנות שירות בדרך כלל ביחידות קרביות ,וזה במידה , וכל רצונו זה להקים משפחה , ובשביל להקים משפחה צריך בית מגורים שהוא נאלץ לבנות על חלקת אדמה שקיבל מאביו , ובמצב הדברים שתואר , אין מנוס מבניה ללא היתר בניה למרות שמבחינה מהותית לא צריכה להיות שום מניעה לבניה , אילו מוסדות התכנון היו נוהגים בדרוזים באופן , חוקי , הולם, מתבקש , ושיוויוני. 

ממשלות ישראל לדורותיהם הפכו את הצעירים הדרוזיים לעבריינים בעל כורחם .

בשנים האחרונות הגדילה הממשלה לעשות בכך שחוקקה חוקים דרקונים נגד הדרוזים בדמות מה שקרוי חוק קמיניץ , וחוק הליאום , וזאת במטרה להדק את החבל סביב צוורם של הצעירים הדרוזיים .

הדבר המסתכל הוא שהממשלה טוענת כי היא מתעדפת את הכפרים הדרוזיים באופן בולט , וזה בשל ברית הדמים ואחותו הלוחמים בינינו , ויותר ממחצית הדרוזים מאמינים לזה ומצביעים למפלגות ימין .

אם אכן המדינה סבורה שיש מקום להפלות לטובה את הדרוזים , אני קורא לממשלה לחוקק חוק הסדרה לבניה ה " בלתי חוקית " בישובים הדרוזיים .