לא רק ביטחוניסטים: הדרוזים רוצים שגם אתם תכירו את סיפורם

יואב איתיאל, וואלה!NEWS

המרכז למורשת הדרוזים ישיק את האנציקלופדיה, הראשונה מסוגה, הכוללת כעת עשרות ערכים בשלוש שפות. בין גאווה במורשת וחשש שתלך לאיבוד, ראשי היוזמה מקווים להנגיש לציבור ההיסטוריה והתרבות שלהם, מבלי לוותר על הפיקנטריה. "הזהות הדרוזית עלולה להתפורר אם לא נשמר אותה"

המרכז למורשת הדרוזית בישראל ישיק בימים הקרובים אנציקלופדיה מקוונת ראשונה למורשת העדה הדרוזית - הדרוזפדיה. לדברי ראשי המרכז, זוהי "למעשה האנציקלופדיה הדרוזית הדיגיטלית הראשונה בעולם, מקור מידע מוסמך ורשמי שישמר את מורשת הדרוזים בארכיון דיגיטלי נגיש באופן תמידי לכלל הציבור".

"הדרוזפדיה" תונגש בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית - ובימים אלו מסתיימת בניית האתר ואיפיונו, ובמרכז מתכננים אלפי ערכים בתחומים כמו תרבות, גיאוגרפיה, היסטוריה, מאכלים, חברה וממשל, ועוד. 90 הערכים הראשונים, שנבחרו בקפידה, כבר נכתבו - ובהמשך יתאפשר גם לציבור בעל הידע הרלוונטי להוסיף ערכים נדרשים.

אל״מ (מיל.) ד״ר ענאן ווהבי, ראש מכון המחקר במרכז למורשת הדרוזים בישראל ועו״ד מחמוד שנאן, מנכ״ל המרכז למורשת הדרוזים בישראל (שלומי גבאי)

זהו פרויקט דגל של המרכז למורשת הדרוזים בישראל, הראשון מסוגו בעולם. "חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל" חוקק בכנסת עוד ב-2007, אבל בעדה מוקירים תודה לשרה מירי רגב שהרימה את הכפפה כשעמדה בראש משרד התרבות והספורט ופעלה למימושו, עם כינונה של מועצה לאומית לשימור מורשת העדה הדרוזית וקידום חזון הקמת המרכז הלאומי למורשת הדרוזים, במימון לאומי של 30 מיליון שקלים ובתכנונו של האדריכל אילן צבי, על 13 דונם שאיתרה במהלך בזק רשות מקרקעי ישראל בשטח השיפוט של המועצה המקומית יאנוח ג'ת. במרכז מביעים אמון גם בשר הנכנס, חילי טרופר, והשתכנעו כי הוא אף הוא מחויב לשגשוגו.

במרכז מקווים כי האנציקלופדיה תסייע לשפוך אור גם על צדדים מוכרים פחות במורשת העדה. "מכירים את בני העדה כביטחוניסטים, אבל מי יודע שיש למשל מדענית דרוזית בסוכנות החלל האמריקנית נאס"א?", מסביר אל"מ (במיל') ד"ר ענאן ווהבי, ראש מכון המחקר במרכז למורשת הדרוזים בישראל, העומד בראש המיזם יחד עם פרופ' עלי זגייר.

דרוזפדיה (אתר רשמי , דרוזפדיה)

"האנציקלופדיה הדרוזית הדיגיטלית הראשונה בעולם". הערך "הדת הדרוזית" מתוך הדרוזפדיה

"מי יודע כי פריד אל-אטרש הזמר המצרי הנודע, אחד מנגני העוד הגדולים בעולם אי פעם, ואחותו אסמהאן, ששמה האמיתי הוא אמאל אל-אטרש, היו דרוזים שנולדו בעיר א-סוּוַיְדָא בדרום סוריה למשפחה שבאמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת ברחה מהכיבוש הצרפתי שם והיגרה למצרים?", מוסיף מנכ"ל המרכז למורשת הדרוזים, עו"ד מחמוד שנאן. עוד שותפים מובילים למיזם הם פרופסור שיח' פאדל מנסור מעוספיא, חוקר בתחום הגנת הצומח; שיח' ד"ר פאיז עזאם מעוספיא, מפקח משרד החינוך, מרצה ומנהל המדור הדרוזי ‏באוניברסיטת חיפה לשעבר; ד"ר רביעה בסיס מדלית אל כרמל, לשעבר חברת ועדת טרכטנברג ומרצה במכללה הערבית לחינוך בחיפה ובמכללה האקדמית גורדון; ד"ר נג'אח סאלח מירכא, ועוד מומחים בעלי שם, כולם בנות ובני העדה הדרוזית.

"עד היום היינו עסוקים בהישרדות"

המודל לאנציקלופדיה המקוונת, כשמה כן היא, הוא מפעלי ויקיפדיה השיתופיים, כשאנשי המרכז, האמונים על תפעולו, שואפים לשמור על רמת תוכן גבוהה. לדברי ד"ר ווהבי, הערכים הראשונים שכבר נכתבו "משרטטים שיטה ותבנית, ומי שיכתוב את הערכים הבאים יצטרך להתכתב עם הסטנדרט הזה ולהתאים לו את התוכן שהוא מוסיף. חשובה לנו מאוד גם התקינות בשפה, לצד כמובן הדיוק בעובדות".

"הכלי הזה מאפשר להשתמש בידע ההמוני ובתבונה של ההמון. העוצמה של המידע בוויקי היא בהיותו לא-אקדמי אלא כזה האגור אצל האנשים, כמו הסיפורים העממיים, האתוסים החברתיים, ההקשרים התרבותיים", הוא מסביר. "אנחנו פה כמו בכל ארגון רציני נצטרך לפקח על כל הידע הזה שיזרום, לבדוק ולראות שהוא מצפן מדויק ולהנגיש אותו לציבור תוך שנשאיר בו גם את הפיקנטרייה - שזה חלק מהיופי בעדה כמו שלנו, קהילה קטנה שלא תמיד נמצאת עם התרבות שלה וההיסטוריה שלה במרכז הרעש התקשורתי או האקדמי או הספרותי. לנו במיוחד זה כלי נפלא כדי לרכז את הידע העצום הנמצא אצל ההמון ולהנגיש אותו לדורות הבאים".

כשהוא נשאל איזה ערך הוא עצמו יירצה לכתוב, משיב ד"ר ווהבי כי "מעניין אותנו מאוד רגש ההמון לכל מיני סמלים מההיסטוריה הדרוזית. מנהיגים גדולים, בעלי שם, כמו הסולטאן אל-אטרש שהיה המנהיג של המהפכה הערבית כנגד הצרפתים בסוריה, ואיך רואים אותו היום. צמח פה דור - לא רק כאן - שאולי רואה את כל ההקשרים באופן קצת שונה. יש לזה ערך מחקרי מאוד גדול".

דרוזפדיה (אתר רשמי , דרוזפדיה)

"העוצמה של המידע בוויקי היא בהיותו אגור אצל אנשים". הערך "האישה הדרוזית" מתוך דרוזפדיה

"אין ספק שהאתגר הזה היה מונח לפתחנו, והוא חלק מהמחויבות שלנו לקידום המורשת הדרוזית", אומר מנכ"ל המרכז, עו"ד שנאן, שמסביר מדוע רק כעת זוכה העדה למרכז מורשת ולאנציקלופדיה. "חלפו אלף שנה מאז נוסדה הדת הדרוזית ב-1017 במצרים. כנראה שאנחנו יוצאים לתעד את המורשת רק עתה, בעיקר בגלל שמאז ועד היום היינו עסוקים בהישרדות".

לדבריו, המרכז מעמיד לנגד עיניו את חקר המורשת הדרוזית, הנגשתה והפצתה. "כשאתה אומר 'מורשת' אנשים שומעים 'דת' ופחדו מחשיפת סודות דתיים. התוצאה היא שהמורשת הדרוזית על הפולקלור שלה, התרבות והמסורת נותרה לא כל כך מתועדת, ולא קיימים אודותיה מחקרים רבים כשרוב החוקרים נכון להיום הם בכלל מחוץ לעדה. אנחנו רואים לנכון לעודד גם חוקרים דרוזים וחילקנו חמש מלגות של 30 אלף שקלים כל אחת. אנחנו מעודדים מחקר של המורשת הדרוזית ורואים בכך חשיבות עליונה וכך גם בהנגשתה ובהפצתה, לכל העולם", הוא אומר.

"הזהות הדרוזית עלולה להתפורר אם לא נשמר אותה וזה מה שאנחנו עושים במרכז המורשת והמיזמים שלנו", אומר שנאן, ומסביר כי בתפיסת עולמו הוא סבור שאפשר לטפח את מורשת העבר, ועל בסיס זה לבנות את דור העתיד. "זה לא סותר זה את זה אלא להיפך, משלים".

וברקע: ועידת מורשת הדרוזים הראשונה

הדרוזפדיה תוכרז רשמית ביום שלישי הבא, כשוועידת המורשת הדרוזית תתקיים בפעם הראשונה, ומארגניה במרכז המורשת אומרים כי לראשונה יקיים בה המיעוט הדרוזי דיון פתוח על הסוגיות שהכי בוערות בעדה. בין נושאי הוועידה מופיעים בין היתר השפעת מגיפת הקורונה על העדה הדרוזית, סוגיית חוק הלאום, סוגיות התיישבות ובנייה של הדרוזים, הזהות הדרוזית של צעירי הקהילה ועוד.

בשל הקורונה, "ועידת מורשת הדרוזים הראשונה 2020", כשמה הרשמי, לא תתקיים בעכו כפי שתוכנן בתחילה - אלא תשודר בשידור חי באינטרנט. את הוועידה ינחה העיתונאי ומגיש חדשות 12 לשעבר שיבל כרמי מנסור, שהודיע לאחרונה כי עזב את תחום התקשורת לטובת קריירה חדשה בהייטק. צפויים להשתתף בה דמויות בכירות רבות, בהן נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, ח"כ ע'דיר כמאל מריח, סגן יו"ר הכנסת ח"כ חמד עמאר, סגן השר ח"כ פטין מולא, שרת התחבורה מירי רגב, שר התרבות והספורט חילי טרופר, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז ואחרים.

במסגרת הוועידה אף יחולק "אות החזון" לשישה מבני העדה אשר בפועלם קידמו אותה ואת החברה הישראלית. בין המקבלים: הקרפ"ר היוצא, תת-אלוף ד"ר טריף בדר, "אשר הוביל את צה"ל למינימום נדבקים בקורונה, והכניס מגוון פיתוחים טכנולוגים חדשניים לחיל הרפואה"; ד"ר אסעד עראידה, יו"ר עמותת ידידי כפר הילדים חורפיש ומנהל הכפר מדיאן אבו עיסא על קידום החינוך בעדה הדרוזית.

זוכי "אות החזון"

אות החזון לחינוך: ד"ר אסעד עראידה, יו"ר עמותת ידידי כפר הילדים חורפיש ויו"ר הנהלת המפעל להכשרת ילדי ישראל. האות מוענק על פועלו בתחום החינוך, על הניסיון העשיר בכל המגזרים בישראל ובפרט בחינוך העדה הדרוזית, כהוגה רעיון הקמת כפר הילדים למגזר הדרוזי בחורפיש.

אות החזון לחינוך: מדיאן אבו עיסא, מנהל כפר הילדים הדרוזי בחורפיש. האות מוענק על פועלו בחינוך ובהצלת נפשות של נוער בסיכון, על כישורי ניהול וחריצות רבה הבאים לידי ביטוי בקידום הכפר ופיתוחו.

אות החזון ברפואה: תת אלוף וקצין רפואה ראשי ד"ר טריף בדר. האות מוענק על פועלו בתחום הרפואה ועל כך שנושא בעול תחום הרפואה בצה"ל.

אות החזון לחקר המורשת הדרוזית: ד"ר סלמאן פלאח, האות מוענק על פועלו בחקר המורשת הדרוזית, והובלת ההפרדה של מערכת החינוך הדרוזית ממערכת החינוך הערבית. האות יוענק למשפחתו.

אות החזון לבנייה ופיתוח: כרמי קרא. האות מוענק על פועלו בתחום התשתיות הלאומיות בחברת שפיר הנדסה ימית ואזרחית, והשתתפותו בבניית פרויקטים לאומיים בתחום התשתיות והתחבורה (הרכבת הקלה בירושלים, שכונת "בצוותא" בחריש, פרויקט כביש 6 צפון).

אות החזון לקידום הרעיון הדרוזי הציוני: יוסוף נאסר א-דין. האות מוענק על פועלו בחקר המורשת הדרוזית ופעילות רבת שנים להזדהות עם ערכי הציונות של בני נוער ומבוגרים, קידום מעמד האישה וקידום הסטודנטים הדרוזים.

"ועידת המורשת הדרוזית, תתקיים אחת לשנה ותהייה לאבן השואבת של החברה הדרוזית, שבמסגרתה יתקיימו דיונים עם הדמויות הבכירות במדינת ישראל ובעדה הדרוזית", מסביר המנכ"ל שנאן. "לצד הדיונים החושבים בוועידה ניתן כבוד לבני העדה הדרוזים, המביאים כבוד עצום לעדה ולמדינה, בתחומים שונים". לדברים, המסרים היוצאים מהוועידה כי "אינם כלפי העדה פנימה אלא מכוונים למקבלי ההחלטות במדינת ישראל".

שנאן אומר כי הוועידה פותחת זרועות לרווחה ותקדם בברכה השתתפות דרוזים גם מהמדינות השכנות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובכלל גם מחו"ל. מי יודע, אולי בשנה הבאה על פודיום הנואמים תתייצב עורכת הדין הלבנונית-בריטית, ופעילת זכויות האדם הבינלאומית, אמל עלם א-דין קלוני, אשתו של השחקן האמריקני ג'ורג' קלוני. על כך שנאן אומר: "למה לא? אינשאללה!".